דפנה היא אספנית כפייתית של פריטי וינטג'. בביתה הלכו ונערמו מאות פריטים. בהתחלה היא חילקה לחברים. אחר כך היא התחילה קצת למכור. וביום בהיר אחד, לפני שבע וחצי שנים, היא החליטה להפוך את המאניה שלה לעסק.

 

נעים מאוד וינטג'מאניה.

קהל היעד: אנשים פרטיים חובבי וינטג'. מעצבי פנים. משפצי רהיטים.

 

קוים שהנחו אותי ביצירת השפה העיצובית:

דמות נשית שתייצג את דפנה

וינטג' (רוח התקופה)

הומור (כי יש הרבה הומור עצמי בשם "וינטג'מאניה)

צבעוניות בולטת (המאפיינת רהיטים משנות השישים)

מסרים קצרים וענייניים

שקיפות ללקוח

 

אני מצדיעה לדפנה על אינספור הרעיונות המקוריים לקידום וינטג'מאניה, ושמחה שנפל בחלקי להיות שותפה לתהליך. או כמו שדפנה מכנה אותי "חברת דירקטוריון".